איגוד המוסכים בישראל

תיקון ללא תיקון

תיקון ללא תיקון

איגוד המוסכים: תיקון החוק להגבלת השימוש ורישום פעולות בחלפים משומשים לא מתקן בעצם שום דבר מהותי – לא את הסמכות ולא את הרכב.

השבוע תמכה הממשלה בטיוטת החוק להגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (תיקון),

התשע”ג-2013

לצערנו, טיוטת הצעה זו הוגשה לעיוננו רק בבוקר הגשתה לועדת השרים ולא כפי שנדרש בהליך חקיקה תקין: היוועצות  עם גורמים רלוונטיים (לא ברור אם קולם של רוכשי הגרוטאות נשמע ושל המוסכים – בטוח שלא נשמע לפני הגשת הטיוטה), איסוף עובדות, כללי הצדק הטבעיים וכד’.

בשנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים, שנועד לטפל בנושא גניבות הרכב בישראל. טיוטת התיקון לחוק שאושרה בממשלה השבוע מבקשת לתקן ולשפר את החוק על מנת לייעל את אכיפתו ואת יישומו האופטימאלי. כיום, יחידת אתגר במשטרת ישראל אמונה על אכיפת החוק, אך פעילותה איננה אפקטיבית דיה וזאת בגלל פרצות הקיימות בחוק ושמונעות ממנה לשפר את תוצאות הפעילות.

באיגוד המוסכים מאוכזבים מהעובדה שמשרדי הממשלה (בט”פ ותחבורה) האמונים על החוק גוררים רגליים במשך 6 שנים ומתקנים את שידוע היה ככשל עוד בהליך החקיקה שהתחיל בשנת 2005 ובנוסף, לטענת האיגוד, רבים מסעיפי התיקון וניסוחם מהווים “תיקון קוסמטי” ולא מהותי בלבד. חלק ניכר מהתיקונים הם תיקונים אנמיים ועקיפים שלא יפתרו את בעיית האובדן להלכה, לא את בעיית הסוחרים הלא מורשים, לא באמת יתקנו את האפליה הקיימת כיום בין חובות חברות הביטוח לחובות חברות הליסינג, וחלקם אפילו “מעודדים” ,שלא במכוון אולי, פעילות של מוסכים פיראטיים.

החוק מציע שרכב טוטאל לוס המיועד לפירוק יעבור רק לסוחר “מורשה על פי דין לפרק רכב”. זאת, למרות שאין הגדרה חוקית ו/או ישות משפטית לעסק מן הסוג המוצע. באיגוד אומרים שחשוב להגדיר מיהו סוחר רכב שמורשה לפרק רכבים ולסחור בחלקיו (כולל מתן אחריות אישית ומשפטית על חלקי החילוף הנסחרים) ולהתאים הגדרה זאת לחוק המוצע. משרד התחבורה, לצערנו, נמנע בימים אלה ממש, עת הוא מקדם את חוק רישוי השירותים לרכב, מלעשות כן והוא מציע לטפל בזה בעתיד ובכך יוצר מערכת חקיקה לא קוהרנטית ולא אפקטיבית.

בהקשר של אובדן להלכה (רכבים שעברו תאונה קשה, משוקמים באמצעים לא בטיחותיים וחוזרים לכביש כשלרוב רוכש הרכב איננו מודע לכך), מתייחסים באיגוד לסעיף בחוק המציע לקבוע שרוכש הרכב יחויב להעביר את הבעלות על שמו מיד עם קבלת רישיון הרכב מהמבטח. אך באיגוד טוענים כי כיום מוגשות הרבה תביעות משפטיות כנגד סוחרים שאינם עסקים מורשים והם נחשבים ל”פרטיים” מאחר ואינם מדווחים על עיסוקם זה לרשויות המס ושאין להם כל רישום כעוסק כדין. לכן, מציעים באיגוד כי רכבי אובדן להלכה יורדו מן הכביש כדין ושיושבו לאחר שיקום רק בתנאי שעברו מבחן רישוי שנתי מקיף מחודש הכולל חובת הצגת מסמכים ללא הבדל בין פרטי לעסקי – כידוע, הצורך בבטיחות חיי האדם אינו מבדיל בין עוסק לבין אדם פרטי.

עוד אומרים באיגוד המוסכים כי גם כאשר יש כבר סעיף בחוק שמטיל עונש על רוכש רכב שלא העביר למבטח או לחברת הליסינג שממנה רכש את הרכב, חוות דעת שמאי שמציינת כי הרכב תוקן בהתאם לאמור בה, הסעיף אינו מגובה בחקיקה והוא ריק מתוכן כיוון שאין בכלל סעיף בחוק שדורש כיום לתקן את הרכב על פי חוות הדעת הספציפית של השמאי שהכריז על נזק הרכב – “אובדן להלכה”. 

באיגוד מזועזעים מסעיף נוסף בחוק שלטענתם מציע לחייב אדם שרכש רכב שניזוק שלא לשימוש עצמי מחברת ביטוח או מחברת ליסינג לתקן רק במוסך מורשה. אבל מה עם אדם שרכש רכב לשימושו העצמי? בכך למעשה, החוק מתיר לאדם פרטי לתקן את הרכב במוסך פיראטי שאין לו רישיון ממשרד התחבורה ובכך מסכן את חיי בעל הרכב המתוקן בו וסביבתו ומפר באופן בוטה את האמור בדין הקיים וכן בדין המוצע לרישוי השירותים ברכב. שוב אין קוהרנטיות בין הצעות החוק – האחד אוסר והשני מתיר.

באיגוד מרוצים שהתיקון לחוק מנסה לתקן את האפליה שבין חברות הביטוח לחברות הליסינג. עם זאת, אומרים באיגוד כי תיקון האפליה לא יהיה ישים ללא חיוב חברות הליסינג לביצוע הערכת שמאי לכל נזק תאונתי. דבר שכרגע לא מופיע כלל בתיקון לחוק. 

לדברי נציגי האיגוד: “אין כאן שום בשורה ומתיקונים אלה לא יגיע כל שינוי דרמתי באופן בו מתנהל השוק הזה כיום ובעבר וכנראה שגם בעתיד. אין כל קשר בין הבעיות לפתרונות המוצעים, למעט נושא השוויון בנטל שיחול גם על חברות הליסינג, וגם זאת – באופן חלקי ולא מהותי. חוק חובת רישוי השירותים ברכב שעבר לאחרונה בקריאה טרומית, אינו קוהרנטי עם חלק ניכר מהאמור בהצעת חוק זו. התיקון לחוק לא מציע כלי עבודה נוספים משמעותיים למאבק בגניבות ברכב ולצמום נזקי הבטיחות וההונאות הנלוות לסחר הגרוטאות הנ”ל. קיימת אופציה לתיקון החוק באופן שיקנה ליחידת אתגר כלי עבודה נקודתיים ויעילים וגם סמכות חוקית לצמצום ניכר של תופעת האובדן להלכה וגנבות הרכב. ניתן לייעל את סמכות האכיפה ובמקביל לאפשר גילוי נאות לרוכשים התמימים של הפצצות המתקתקות הללו, שהם ללא ספק, חשובים יותר מהצורך להקל על חברות פיננסיות לסחור בגרוטאות הללו.”