איגוד המוסכים בישראל

טוטאל לוס כחדשה: חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים, התשס”ה – 2005.

…כך אשרה הכנסת את חוק רישום חלקי חילוף, בתום מאבק עיקש של אגוד המוסכים.המפסידים הגדולים: חברות הביטוח והליסינג, חברות ההשכרה, סוחרי הגרוטאות וגנבי הרכב

פירוק רכב באבדן מוחלט, יבוצע רק על ידי מי שמורשה לכך. רכב שנפגע ב”אובדן להלכה”, יועבר מחברת הביטוח רק לאחר שהקונה יציג אישור שהרכב תוקן במוסך מורשה. כך אשרה הכנסת את חוק רישום חלקי חילוף, בתום מאבק עיקש של אגוד המוסכים המפסידים הגדולים: חברות הביטוח והליסינג, חברות ההשכרה, סוחרי הגרוטאות וגנבי הרכב

שוק חלקי החילוף והמכוניות המזוייפות, שהתפרנס משך שנים מהגדרת מכוניות כ”טוטאל לוס”, או “אבדן להלכה”, ספג בחודש יולי מכה, עם אישורו בכנסת של חוק רישום חלקי חילוף. כפועל יוצא מהחקיקה, תועבר מלוא האחריות לרמת התיקון ולרישום הסחר בחלקי חילוף אלה, אל חברות הביטוח ובעלי ציי רכב כדוגמת חברות ליסינג וחברות להשכרת רכבים. בכך, מקווים בכנסת, יוקטנו ממדי סחר ברכבים, או בחלפים של רכבים שעברו תאונות קשות שמו הפורמאלי של החוק, הנו: “חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), תיקון מס’ 3, התשס”ה – 2005”. החוק הקובע שנת מאסר בפועל, למי שלא יבצע את הוראותיו, הנו תוצאה של מאבק עיקש של אגוד המוסכים ראשי האגוד טענו כי המצב הקיים עודד במשך שנים, שוק פעיל ביותר של הונאות ביטוח ואזרחים תמימים, סיכון חיי אדם בשל שימוש במכוניות בעלות חלקי חילוף פגומים, שוק שחור של מיליארדי שקלים, פגיעה של ממש בבעלי עסקים שומרי חוק בענף הרכב, גניבת מכוניות ונזקים נוספים ישירים ועקיפים.

מומחים בענף הרכב מעריכים כי המצב נשמר משך שנים, בעידוד חברות הביטוח, אשר ביקשו להמנע ממגבלות על סחר בחלקי חילוף של רכבים שעברו תאונות קשות. הנזק הכספי שנגרם לחברות הביטוח כתוצאה מגניבות והרס רכבים, זכה במשך שנים לתגמול ממשרד האוצר ולגיבוי מלא, כולל גלגול עלויות על הצרכנים, בתום כל שנה לכך תרמה חוסר המוטיבציה של רשויות המדינה, אשר נהנו מהזרמת הון לצורך קניית רכבים חדשים, בקצב גובר משנה לשנה

שקיפות בהליך פירוק הרכב

“המאבק שלנו לגיטימי מכל כיוון שבוחנים אותו”, אומר יו”ר ועד ענף פחחות וצבע באיגוד המוסכים יעקב חלווה, שהנו אחד ממקימי “פורום התיקון הבטוח”, לשיפור האיכות והבטיחות של תיקוני הרכב. “היה מי שראה בפעילות שלנו, נסיון של מאות בעלי מוסכים להשיב לעצמם חלק מהפרנסה, שאבדה בשל חדירתם לענף של גורמים מפוקפקים אלא שזה היה יותר ממאבק על הלחם. אין זה מקרי שנציגי סוחרי הגרוטאות תמכו במאבקן של חברות הביטוח, אשר זכו לגיבוי ממשרדי האוצר והתחבורה. אנו מאמינים שנהג הרוכש חלק מרכב שעבר תאונה, או רכב משוחזר או משוקם, חייב לדעת על כך מראש

ההוראות החדשות, כפי שנוסחו בהצעת החוק, קובעות שלושה עקרונות מרכזיים, המגדירים מיהו “מפרק מוסמך”, כיצד יועבר רשיון הרכב לאחר התיקון ומהי המשמעות של אישור השמאות

“מפרקים מוסמכים” – חברת ביטוח שתעביר רכב לפירוק (אובדן מוחלט), חייבת להעבירו רק למי שמורשה לכך. חובה זו חלה גם על חברות כמו חברות השכרה וליסינג, שאינן מבטחות את כלי רכב שלהן בחברות ביטוח. רשיונו של רכב כזה חייב להיות מוחזר לרשות הרישוי. את החלקים המפורקים מהרכב חייבים לרשום ביומן מיוחד, שניתן לבקרו

העברת רשיון רק אחרי התיקון – בכלי רכב שנפגעו בתאונה, והוגדרו ע”י חברת הביטוח כ”אובדן להלכה” (נזק של פחות מ-60%) והמועברים לתיקון, חייבת חברת הביטוח להמשיך ולהחזיק ברשיון הרכב ולא להעבירו לרוכש הרכב אלא רק לאחר שהרוכש המציא לחברת הביטוח אישור של מוסך מורשה (בעל רשיון) שלפיו תוקן הרכב. האישור חייב לכלול גם פירוט של החלקים, שהוחלפו ברכב במקום החלקים הפגועים והאם אלה חלקים חדשים או משומשים

אישור של שמאי רכב – בנוסף לאישור המוסך, רוכש הרכב יצטרך לצרף גם חוות דעת של שמאי רכב וכן חשבונית מס של המוסך לתיקון. כמו כן, ייצרף תעודת בדיקה של הרכב במכון מורשה לפי תקנה בהמשך להוראות אלה, הוחלט באגוד המוסכים על הקמת מרכז מידע ארצי אשר ירכז את המעקב אחר אופן הטיפול וההתייחסות לכלי הרכב לאחר תאונה ויעביר ריכוז נתונים זה לידיה של יחידת “אתגר” במשטרת ישראל

מהמצאת המאה לעסקת המאה

הדרמה הגדולה של חוק חלקי החילוף, החלה בחודש יוני השנה, שלושה ימים לפני הדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, שנועד להכשיר את הצעת החוק המקורית, שהוחלה לפני חמש שנים כהוראת שעה. מנכ”ל האיגוד חיים מלאך, שקיבל זימון לוועדה, העביר פניה אל יו”ר הוועדה ח”כ אמנון כהן מש”ס ובה הסב את תשומת לבו לעיוות הקיים בחוק. נציגי אגוד המוסכים המצויים בתחום במשך שנים, גייסו את כל התמיכה האפשרית, התייצבו לדיון והציעו סדרת פעולות הכרחיות

חובת דיווח חודשית מצד חברות הביטוח על רכבי “אובדן להלכה” שנמכרו לצד שלישי•הפעלת יחידות מודיעין•הפעלת יחידות סיור•פשיטות על משחטות רכב, על בסיס סיורים קבועים ומוגדרים•ביצוע נרחב של סגירת דרכי מילוט ומעבר לשטחי הרשות הפלסטינית•מעקבים וציטוטים לטלפונים סלולאריים – גם גנובים•גריסת רכבים שחוטים•ענישה קשה לרוכשים מהם

אגוד המוסכים שהתריע משך שנים באמצעות “פורום התיקון הבטוח” על הכאוס הקיים בתחום תיקון כלי רכב שניזוקו לאחר תאונות קשות ועל הסיכונים הטמונים במצב השורר כיום בתחום זה – היה בשל למאבק. צוות הפעולה כלל את מלאך וחברי הענף והאגוד, רונן לוי, יהודה צרפתי, זמיר בקל, מקסים אללוף מילאד פארס, אלי כהן וחלווה, אשר הכין והגיש תוכנית מציאותית ותואמת צרכים על בסיס נסיונם ומומחיותם. הצוות השתתף באופן פעיל בכל דיוני ועדת הכלכלה בכנסת בנושא ושכר את שירותיו של עו”ד יוסי כץ, לשעבר יו”ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, המצוי היטב ברזי עבודת ועדת הכלכלה ומסדרונות הכנסתההגדרה “אבדן להלכה”, עלתה לסדר היום הציבורי. הגדרה זו ניתנה ע”י חברות הביטוח לכלי רכב שעברו תאונה, כאשר הנזק שנגרם להם אינו מגיע ל-60% מערך הרכב. מכאן, אין חובה “להשבית” את הרכב, לפרקו מחלפיו ולהפקיד את רשיונו במשרד הרישוי, אלא קיימת האפשרות למוכרו ככשיר לשיקום, במטרה להעלאתו מחדש על הכביש. חלווה הגדיר את ה”אבדן להלכה” כהמצאת המאה והסביר: רכבים חוזרים לכבישי ישראל לאחר תיקון לא מקצועי וחלקם הגדול הוא פצצות מתקתקות. “אובדן להלכה” הנו הזרז העיקרי לגניבת מכוניות”שני שליש מהרכבים הגנובים נעלמים, או חוזרים בזהות שאולה, או חוזרים מפורקים לצורך תיקון הרכבים שהוכרזו: “אובדן להלכה”. מתוך 500 הרוגים בשנה כמה עשרות הרוגים לפחות נהרגים בתאונות כתוצאה מכשל טכני, תיקון לא מקצועי, לקוי וללא שמאי מלווה

חברות הביטוח: אנו לא אחראים

כך למשל, רכב שניזוק מתאונה בגבולות 50%-45% מערכו בשוק, נלקח מבעליו ומועבר לבעלות חברת הביטוח. הרכב נמכר על ידם בכמחצית מערכו בשוק, למגרשים או לסוחרים, להם יש הסכם עם חברות הביטוח. הרוכשים מוכרים את הרכבים לסוחר, או פחח, ברווח של כ-10% מערכו. הפחח אשר קונה את שרידי הרכב בעלות של כ-60% מערכו, ישקיע בשיפוצו לכל היותר כ-30% מערך הרכב. זאת, בכדי שיוכל להרוויח כ-10% מהערך במקרה הטוב. את המכונית הוא ימכור בהפחתה של כ-10% לקונה האחרון בשורה, קרי לאזרח התמים, זה שקונה ‘מכונית ללא תאונה וכחדשה’. השיטה הזו מעלה לכביש רכבים הגורמים למדינה נזק כלכלי של מיליארדי שקלים כפיצויים להרוגים ולפצועים, בנוסף להרס של משפחות שלמותחברות הביטוח, אשר ביקשו להותיר את המצב הקיים, שלחו אל וועדת הכלכלה את מנכ”ל איגוד חברות הביטוח שמואל מלכיס, אשר ניסה להסביר כי האחריות על רכבים אלה, חלה על המוסכים. מלכיס ביקש לחזק דבריו, בהתייחסו לתקנה 309 לתקנות התעבורה, הקובעת כי רק מנהל מקצועי במוסך מורשה, יכול לחתום על תעודת בדיקה לרכב זה. יותר מכל, המחישו דבריו את חוסר האחריות של חברות הביטוח”תקנה ‎309 זאת משימה שהוטלה על מוסכים”, אמר מלכיס לחברי וועדת הכלכלה של הכנסת, “אין לה שום קשר לחברות ביטוח. אם משרד התחבורה לא מסוגל לפקח על המוסכים, חברות הביטוח לא צריכות לפקח על המוסכים. התפקיד של המוסכים הוא לבדוק ולתקן רכב”יש לי אינטרס גדול מאוד שהרכב ייצא מתוקן. כולכם שוכחים דבר אחד חשוב, שב-‎90% מהמקרים, רכב שמתוקן, חברת הביטוח ממשיכה לבטח אותו, והיא נושאת בנזק נוסף שייגרם לו, אם הנזק תוקן בצורה לא בטיחותית. אבל לחברת ביטוח אין כלים ויכולות והיא לא מסוגלת לבדוק את איכותו של התיקון. זה תפקידם של מוסכים בלבד תפקידו של שמאי הוא להעריך נזק בלבד. שמאי לא נועד לבדוק את איכות התיקון של רכב, הוא לא שייך בכלל לעניין. תפקידם של מבטחים הוא לא לבדוק את עבודתו של השמאי או את העובדה שהשמאי בדק או לא בדק רכב לאחר תיקון. זה לא עניין של מבטח אנחנו לא יכולים להיות אחראים לשום דבר שקרה לרכב הזה, לאחר שמכרנו אותו למגרש”

חסכון של עשרות אלפי שקלים לרכב

תמיכה לא מבוטלת, התקבלה מארגון מנהלי התחבורה ואגוד שמאי הביטוח. פורום שהוקם בארגון מנהלי תחבורה בישראל – גוף מקצועי לא תלוי המאגד תחת כנפיו מנהלי תחבורה מכל ענפי ומגזרי המשק בראשות מנהל יחידת משק הרכב בטכניון איציק קלרטג, העלה לסדר היום את הקשר בין תחזוקה לקויה לבין שינוי תכונות הרכב והסכנה להתפתחות כשלים ומעורבות באירועים בטיחותיים ואקולוגיים, “אנו בארגון, למדנו זה מכבר, שבעיית הבעיות לא נובעת מתקנות וחוקים לא נכונים אלא, דווקא העדר פיקוח ובקרה על יישומם של אלה הקיימים בספרים”, כתבו חברי הפורום אל יו”ר ועדת הכלכלהיו”ר אגוד שמאי הביטוח בישראל, עמוס ז’ורבסקי, ציין בפני יו”ר הוועדה שני יתרונות מרכזיים: “האחד, פיקוח על זהות חלקי חילוף לשיקום רכב, דבר אשר אמור להקטין במידה מסוימת את מספר גניבות הרכב. יתרון שני ויותר חשוב, הוא הביקורת והפיקוח על איכות תיקוני הרכב שלאחר תאונה, דבר אשר יקטין, ללא ספק, את מספר כלי הרכב המהווים סכנה בטיחותית עקב תיקון לקוי” מלבד יו”ר הוועדה אשר תמך ודחף, בלטו בתמיכתם בהצעת החוק ח”כ משה כחלון (ליכוד) ח”כ אילן ליבוביץ (שינוי), ח”כ אליעזר (מודי) זנדברג (שינוי) וח”כ אליעזר כהן (האיחוד לאומי), שהצביעו בעד החוקנציגי אגוד המוסכים שפעלו בשיתוף פעולה עם נציגי המשטרה, הציגו עדויות לדרך הפעולה של סוחרים ובעלי מגרשים לרכבים, שלהם הסכמים עם חברות הביטוח. הם הסבירו כי הסוחרים קונים רכבים לאחר תאונה בעלות ממוצעת של 40% – 55% מערכם בשוק, כאשר אלה משוקמים במוסכים מזדמנים ומוחזרים לכבישי ישראל, לעיתים באיכות לא מספקת המהווה סיכון לנהג. אגוד המוסכים טען כי במקרים רבים, רוב השמאים, בהשפעתן של חברות הביטוח, תוך שימוש בשיטות שונות, נוהגים להקטין את אחוז הנזק הגולמי של הרכב לאחר התאונה, כך שיימנע המצב בו הרכב יוכרז ‘טוטאל לוס’. במצב כזה, חברות הביטוח חוסכות כעשרות אלפי שקלים עבור כל רכב – תלוי בשוויו”רוב הרכבים האלה”, טענו נציגי האגוד, “אינם מתו.

לצפיה בכתבה המלאה