בשנה שעברה, בניגוד למגמה בעולם, זינק מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל ב-11% והתקרב מחדש אל הרף של 400 הרוגים בשנה. באותו פרק זמן המשיכו כל מדינות אירופה לפעול בהתאם לתוכניות כלל-מערכתיות ורב-שנתיות בעלות מדדי הצלחה ידועים מראש. מדינות אלה צעדו צעד נוסף לעבר מטרה שהוגדרה להן לפני כמה שנים: צמצום מספר הנפגעים וההרוגים ב-50%, בדרך אל עולם שבו אף אחד לא ייהרג או ייפצע קשה בתאונת דרכים.בשנת 2005 אימצה גם ממשלת ישראל “תוכנית לאומית למאבק בתאונות הדרכים”, אשר ידועה אצלנו כ”תוכנית של ועדת שיינין”. תיאורטית, ועדת שיינין מונתה על ידי הממשלה כדי לכתוב תוכנית מובנית וסדורה למאבק בתאונות; מעשית, הוועדה לא ניהלה דיונים גלויים ולא פרסמה פרוטוקולים, והדוח הסופי שלה לא היה אלא אוסף של המלצות כלליות ללא מדדי הצלחה ברורים. גם אוסף ההמלצות הזה יושם באופן סלקטיבי מאוד – בעיקר ככל שהדברים שירתו אינטרסים פוליטיים או בירוקרטיים כאלה ואחרים, או לכל הפחות לא התנגשו בהם.
Menu