איגוד המוסכים בישראל

נדחה ערעורם של נהגי המשאית שתוקנה במוסך פיראטי וגרמה להרג שרון אוחנה ז”ל

לפני כשבוע נדחה ערעורם של נהגי המשאית, שנאשמו בתאונה בה נהרג שרון אוחנה ז”ל. ביום 2.2.06 נהרג אוחנה מפגיעת משאית בכביש 75.

ב 10.8.09 הורשעו בבית המשפט המחוזי בנצרת ארבעה נאשמים, כולם בני משפחה אחת, בעבירות שונות הקשורות לתאונה זו בדגש על אופן תחזוקתה של המשאית אשר הביא, ברגע המכריע, לכשל טכני ולהרג.המשאית המעורבת בתאונה הינה מסוג משאבת בטון, בבעלות אחד הנאשמים – קבלן לעבודות בניה. הנאשמים האחרים – בניו, טיפלו בתחזוקה השוטפת של הרכב לרבות ביצוע תיקונים במערכות בטיחותיות ובתקלות למרות שאינם מכונאים מורשים, לא עברו כל קורס או הכשרה מקצועית לטיפול ברכב ואינם מיומנים לכך.

עבודות התחזוקה והתיקונים התבצעו ברחוב – חניה קרובה לביתם, ולא במוסך מורשה כמתחייב בחוק ולא על ידי מכונאים ואנשי מקצוע שהוכשרו לכך כולל שימוש בציוד ומכשור מתאים. הרכב שהינו גדול וכבד, הוסע בכבישים על אף שהמערכות בו וחלקיו לא היו תקינים. כך גם נוצרו ליקויים חמורים במערכת הבלימה – תופי הבלימה שבשני גלגליו הקדמיים היו סדוקים בכל היקפם ורוחבם, ניכרו בהם חריצים שנחרטו מעבר למידה המותרת והרפידות שבשני הגלגלים הקדמיים היו שחוקות לחלוטין וכמעט במצב אפסי. ליקויים אלו גרמו לסיכון בטיחותי ממשי ופגמו בפעילות מערכת הבלימה.

בפברואר 2006 כאמור, נהג אחד הנאשמים בפזיזות ובקלות דעת ברכב הפגום וגרם לתאונה בה נהרג שרון אוחנה, בן 23 במותו.בית המשפט קבע שנהיגתו הרשלנית של נאשם זה ברכב, בשילוב ליקויים בטיחותיים חמורים כתוצאה מתחזוקה לקויה ורשלנית באשמת כל הנאשמים, הם שגרמו לתאונה ולתוצאותיה. הנאשם שנהג ברכב לא תקין, ידע על הליקויים. בכך נטל על עצמו את הסיכון שתארע התאונה ויגרמו נזקים לרכב ולרכוש. הנאשמים כפרו בהאשמות נגדם וטענו מחד שהתאונה היתה בלתי נמנעת ונגרמה כתוצאה מהתנהלותו של רכב אחר שביצע עקיפה מסוכנת ומאידך שאין קשר בין מצב המשאית לתאונה ושהתיקונים במשאית לא יצרו כל סיכון בטיחותי. בית המשפט לא קיבל את טענות הנאשמים והם הורשעו בעבירות הבאות: גרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה לאדם ולרכוש ברשלנות, הסעת רכב לא תקין, אי תקינות בלמים של רכב, עבירות של מעשה פזיזות תוך נהיגת רכב, נהיגת רכב לא תקין, סטיה מנתיב נסיעה, הסעה ברכב מסוכן וחובת הממונה על דבר שיש בו סכנה. כל אחד מהנאשמים נידון לפסילת רישיונו, מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות ומאסר על תנאי לתקופות שונות וכן לקנסות בהיקפים שונים.

הנאשמים ערערו לבית המשפט העליון על פסק הדין ועל העונשים שנגזרו עליהם. ולפני כשבוע נדחה ערעורם. בית המשפט קבע כי רשלנותם של המערערים הינה רשלנות בדרגה גבוהה וכי למרות שהיו אחראים לרכב כבד המשמש כמשאבת בטון ושמטיבו מעמיד את משתמשיו ואת משתמשי הדרך בסכנה, על מנת לחסוך בהוצאות כספיות, נמנעו לבצע את הטיפולים הדרושים על פי חוק ועל פי חובת הזהירות המוטלת עליהם ובחרו לטפל בעצמם ברכב למרות שלא היתה להם כל הכשרה לכך.

באשר לערעור על חומרת העונשים שנגזרו עליהם, קובע בית המשפט כי: “לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, לא מצאנו לנכון להתערב באיזון שערך בית המשפט המחוזי, ולא סברנו כי העונשים שהוטלו על המערערים 3 ,2 ,1 ו-4 חורגים מהראוי בנסיבות העניין. בנסיבות המקרה, וכן לאור הודעתם של המערערים, כי בחירתם לטפל ברכב בעצמם, ומחוץ לביתם, מדעת היא ונובעת משיקולים כלכליים גרידא, אני סבורה כי העונשים שניתנו, ובכלל זאת עונשי המאסר בפועל, הולמים את נסיבות העבירות השונות ובפרט גרימת מוות ברשלנות, וכי ודאי אין המדובר בעונשים חמורים יתר על המידה.”

דרור אוחנה, אחיו של שרון אוחנה ז”ל לא חש כל הקלה על כך שהערעור נדחה. לדבריו: “הנאשמים שרשלנותם הוכחה מעל ומעבר לכל ספק, היו צריכים קודם כל לשבת בכלא. החיים שלהם ממשיכים ומי סובל? אנחנו, משפחות הקורבנות. מערכת המשפט רקובה ובהתנהלות שלה נותנת לגיטימציה לנאשמים ושלכמותם להמשיך ולסכן חיים מבלי ללמוד את הלקח”.יו”ר איגוד המוסכים אמר כי “חבל שצריך לחוות מוות וסבל משפחתי בל יתואר בכדי להבין שאסור להפקיד תיקון כלי רכב בידי מי שאינו מורשה ומיומן לכך”.