דבר יו”ר איגוד המוסכים, רונן לוי:
כתבתו של גיל מלמד ממעריב, המופיעה להלן, דנה בתופעות הלוואי שיוצרת שיטתה”אובדן להלכה” והמסחר ברישיונות הרכבים הללו.
למותר לציין כי אנו באמצעות פורום התיקון הבטוח ובאמצעות ועד הפחחות והצבע שלאיגוד המוסכים, בראשותו של מר יעקב חלווה, מתריעים מזה 4 שנים מעל כל במהאפשרית (ועדת שיינין, משרד התחבורה, המפקח על הביטוח, הממונה להגבלים,רשותהמיסים, ועדות הכלכלה בכנסת, תקשורת, דיוור ישיר בחוזרים ובדואר אלקטרוני,כנסים, הרצאות ועוד) על הסכנות הטמונות ביישום הנוכחי של “הטבה” זו.
לצערנו הרב, עד לעצם היום הזה נתקלנו בהתעלמות ו/או חוסר עניין לטפל בנושאולעיתים אף גרוע מכך, מצד רשויות הממשלה האמונות על שמירת הבטיחות,בטחונו וכספושל ציבור האזרחים בישראל. כמו כן, אף ועדת שיינין בהמלצותיה לשר התחבורה דאז ,לא טרחה לציין בדוחותיה את הסכנות הטמונות בשל תופעה זו והיקפה הרחב (הוצגו עלידי נציגינו לחברי תת הועדה שבדקה את נושא הרכב).
פעילות זו, המתוארת בכתבה, אף פוגעת קשה בפרנסת המוסכים החוקיים בישראלובאושיות המוסדות המכשירים את המנהלים המקצועיים ואת כלל בעלי המקצוע בענף הרכבולמעשה – מוסדות המדינה,לתפיסתנו, הותירו את הציבור ואת העוסקים בענף זה ואתחשיבות העיסוק בו להפקרות מוחלטת (וגם באופן יחסי למקצועות אחרים במדינההדורשים רישוי מפוקח ומוסדר).
אנו תקווה כי גילויים אלו ואחרים, אודות הכשלים הכרוכים ב”הכשרה” דה-פקטו,לכאורה, של עיסוק לא חוקי והתוצאות הקשות העולות מכך, יביאו את הציבור הרחבבאמצעות נציגיהם בכנסת ובאמצעות ארגונים וולונטריים העוסקים בבטיחות בדרכים,לתמוך במאבקינו הצודק והחשוב לצורך השבת תיקוני הרכב למפעלי המוסכים המורשיםוהמפוקחים, בלבד.
